התקפי זעם: איך להישאר רגועים?

ברוכים הבאים להדרכה השלישית של "מסיבת הזעם" = שבועיים של הדרכות על התקפי זעם (ההדרכות נשלחות דרך המייל למי שנרשם כאן).
אז איך להתמודד עם התקפי זעם בלי לצאת מהכלים? איך לא להיסחף ריגשית? איך נצליח להתמודד עם כעס בלי כעס…?
כאשר הילד שלנו נכנס למצב לחץ, הוא צועק, ומרביץ, זורק את הכוס, או קורא לנו בשמות לא יפים, כל אלו מיד מכניסים גם אותנו, למצב לחץ, ובצדק, הגוף שלנו נכנס לכוננות. אז מה עושים? איך שומרים על קור רוח? איך לא נסחפים לתוך המערבולת?

אנחנו רוצים לעבור למצב שבו אנחנו מנהלים את מצבי הלחץ של הילד ולא שהלחץ ינהל אותנו

לנהל את מצבי הלחץ של הילד

בואו נתבונן רגע מה נעשה במצבי לחץ אחרים, כאלו שאנחנו מכירים מהחיים… ניקח לדוגמא מצב לחץ שקשור לתאונה, מה נעשה אם הילד נפצע קשה…? אנחנו מיד מתאפסים וקוראים לאמבולנס, האמבולנס יגיע מהר, וממנו יצא צוות, שמיד מתחיל לפעול, הצוות מנהל את האירוע, כולם מתואמים. אנחנו עומדים מהצד ומתרשמים, וואו הצוות הזה יודע בדיוק מה לעשות, אנחנו מרגישים ביידים טובות. 

אבל איך הצוות מצליח לפעול תחת לחץ? הם מצליחים כי הם פועלים לפי נהלים ברורים, שהם פינו זמן ללמוד אותם ולהתאמן עליהם. 

גם כשהילד שלנו סוער, והוא צועק, צורח, בוכה, הוא נמצא במצב לחץ גדול, וזה לא הזמן להתלבט איך להגיב, זה זמן שבו נרצה לנהל את מצב, ולא שהמצב ינהל אותנו. ממש כמו באמבולנס, אנחנו רוצים לשלוף את התגובה המיטבית שלנו, תגובה שהיא מדויקת לסגנון ההורות שלנו, תגובה שפינינו זמן לחשוב עליה, לתכנן אותה יחד, ולתרגל אותה. 

נכון שכולנו אוהבים להיות טבעיים וזורמים, אבל מצבי לחץ של הילד, דורשים מאיתנו לבוא יותר מוכנים ולדעת לנהל את הסיטואציה.  מה יעזור לנו לנהל את הסיטואציות והלחצים? אנחנו רוצים להכיר לכם מפה מיוחדת שעוזרת להורים בהדרכות שלנו, קראנו לה "הספירלה": 

הספירלה: להיות מוכנים לכל מצב לחץ של הילד

הספירלה היא מפה זמנים ותוכנית פעולה שיצרנו, כדי לעזור להורים להתמודד עם מצבי הלחץ של הילדים. היא עוזרת להתמקד ולהבין מה עושים ומתי עושים, בהתאם למצב הלחץ של הילד.
הספירלה מתארת התפתחות של אירוע מתסכל לאורך זמן. תוכלו לראות על מפת הספירלה 7 מספרים, כל מספר מייצג מצב לחץ של הילד במהלך אירוע המתסכל:

התקפי זעם גיל 2-7

נתבונן שוב בספירלה ונסביר צעד צעד את השתלשלות האירוע ועל מצבי הלחץ של הילד:
(1) העולם הירוק – בהתחלה אין לחץ, הילד שלנו רגוע, משתף פעולה. הכל טוב 🙂
(2) הפיצוץ – מתרחשת מלכודת: קורה איזה שהוא אירוע מתסכל, שמהווה טריגר לכעס. למשל, ביקשתי מהילד לסגור מסך ולבוא להתקלח.. בום… עכשיו הלחץ מתחיל.
(3) העולם הצהוב – הילד שלנו בלחץ קטן או בינוני, הגוף שלו מתוח, הוא מתחמם, אבל הוא עדיין בשיח איתנו והוא עדיין שומר ולא פוגע.
(4) העולם הכתום – הלחץ אצל הילד שלנו גדל, הוא פוגע, אבל רק פגיעה בודדת – למשל הוא שולח בעיטה אחת, או זורק דבר אחד.
(5) העולם האדום – הלחץ אצל הילד שלנו עצום, והילד שלנו נכנס להתקף זעם מלא.
(6) שוב העולם הצהוב – לאחר התקף הזעם הילד הרבה מהלחץ משתחרר, לאט לאט הילד מתקרר, הלחץ עדיין קיים, אבל הילד שלנו מפסיק לפגוע, מתחיל מתחיל להתכנס בתוכו ולהירגע.
(7) העולם הירוק – הילד חזר למצב רגוע, הוא ממשיך בסדר היום שלו, וכל האירוע מאחוריו.
לכל אחד מהמצבים הללו אנחנו צריכים תוכנית פעולה. תוכנית שמתיישבת עם האני מאמין שלנו. חשוב שמצבי הלחץ לא יפתיעו אותנו ונגיע מוכנים לזמני הלחץ של הילד.

 

הספירלה - איך להגיב במצבי הלחץ של הילד?

רוב המלכודות (2), הם טריגרים שידועים לנו ההורים, אנחנו כבר יודעים שאם נכבה מסך, הילד ישתולל ואולי יזרוק את השלט, שאם נפעיל את המים במקלחת אולי הילדה תתחיל לצעוק, ושאם נבקש לחזור מגן השעשועים אולי היא תתחיל להרביץ. זה כבר קרה לנו הרבה פעמים, ולכן אנחנו יכולים לחזות מהם המלכודות והקשיים של כל אחד מהילדים שלנו. לכן, הזמן הכי טוב לאמן את הילד במיומנויות חוסן, הוא דווקא בעולם הירוק (1), לפני שמתרחש הטריגר. לפני המלכודת. לפני שמתחיל הלחץ. העולם הירוק (1) הוא זמן נהדר לאמן מיומנויות שנותנות חוסן, כמו לשתף פעולה עם מסלול סדר יום, כמו ללמוד שמתפשרים כאשר ה"רצונות שונים", תוכלו לקרוא על כך בהדרכה השנייה ששלחנו לכם…


בנוסף, העולם הירוק (1) הוא זמן שבו אנחנו ההורים מתכוננים אל המלכודת, בודקים איך אפשר להכניס הדרגתיות, ואיך מראש למנוע הידרדרות. על כך נדבר בהדרכות הבאות ובהדרכה בלייב (אם עוד לא נרשמתם, יש כפתור הרשמה בתחתית הדף).

בעולם הצהוב (3), אומנם הילד כבר בלחץ, אבל הוא עדיין שומר ולא פוגע, ועדיין אפשר ליצור איתו שיח, מה שנקרא "יש עם מי לדבר". ולכן גם העולם הצהוב, הוא זמן מעולה לאמן במיומנויות חוסן, גם כאן נוכל לאמן להתפשר במצב שבו יש "רצונות שונים". נוכל לאמן את הילד להתאפק לשמור ולא לפגוע. נוכל לאמן אותו לספר לנו בתוך מצב לחץ מה הוא צריך ומה יוכל לעזור לו. נוכל לאמן אותו ביכולת לעצור רגע את הדיבור וללמוד להרגיע את הגוף, ועוד ועוד… אפשר לומר שהעולם הצהוב זה הזמן הכי חשוב שלנו באימון הילד.

בעולם הכתום (4), הילד כבר פוגע וזה הרגע לשים גבול, ובצורה אסרטיבית לומר "בבית שלנו לא מרביצים".

בעולם האדום (5), הילד כבר מציג התפרצות זעם מלאה, וכאן זה זמן לשים גבול ולעשות "גמילה" תוך כדי שמירה על חיבור רגשי. על כך נדבר בהדרכה שתשלח במייל שבוע הבא.

ומה עושים בסיום התקף זעם, בעולם הצהוב (6) והירוק (7) ?

בסיום התקף זעם, הבשורה הגדולה היא, שאנחנו לא צריכים לחפש עונשים, אנחנו לא צריכים לנזוף, ואנחנו לא צריכים להסביר לו שוב ושוב שהוא "לא היה בסדר". למה? כל זה מיותר ורק לוקח מאיתנו הרבה כוחות חשובים.

מיותר?! למה זה מיותר? כי אם אנחנו עובדים לפי הספירלה אז את הלימוד העיקרי אנחנו עושים כל יום, מתי? בעולם הירוק (1), והצהוב (3) שם אנחנו מלמדים את רוב מיומנויות החוסן, ובעולם הכתום (4) והאדום (5) – אנחנו מעמידים גבול ועושים גמילה, אנחנו דואגים שלא יהיה רווח אחרי אלימות. כלומר הלימוד כבר התרחש, ואחרי התקף זעם זה זמן לחזור לכוחות.

איך חוזרים לכוחות? אחרי שסוף סוף הילד מתחיל להתקרר ומפסיק לפגוע (6 & 7), המשימה שלנו היא לחתור לחיבור ולקרבה, ולעזור לילד לחזור למסלול סדר היום. כלומר, מקלחת, ארוחת ערב, סיפור ולמיטה. "חוסן נפשי" היא היכולת להמשיך הלאה גם אחרי אירוע קשה. לכן, עכשיו בסיום האירוע, נעבוד רק על היכולת של הילד לחזור למסלול סדר היום, וזו עוד אחת ממיומנות החוסן, שאנחנו רוצים ללמד. מה שהיה היה – אנחנו עם הפנים קדימה. המסר שלנו לילד הוא "אתה בסדר, אני בסדר, הכל בסדר, חוזרים לחיים".

ואואוו כמה כוחות זה נותן למשפחה שלנו, וכמה כוחות זה יכול לחסוך לנו. כן, זה ממש להוריד שק גדול מהכתפיים. להוריד את השק של האשמה המיותרת. 

אז בוא נסכם, כאשר ברור לנו ההורים, איך להגיב בכל מצב לחץ, אנחנו עובדים כמו צוות אמבולנס במצב אמת, אנחנו מנהלים את האירוע, מבלי שהלחץ ינהל אותנו, וזה עוזר לנו להתמודד עם הכעס של הילד, מבלי להיגרר למטה, בלי ליפול למערבולת ריגשית בעצמנו. במקום מערבולת שסוחפת אותנו למטה, אנחנו מנהלים את האירוע וצומחים מעלה, הספירלה מושכת אותנו למעלה.

כאשר אנחנו ממשיכים לפעול בדרך של צמיחה ואימון הילד, לאט לאט צבעי הספירלה משתנים, כלומר, הרבה פעמים אירועים של לחץ ותסכול מצליחים להסתיים בעולם הצהוב (3) ולא מידרדרים לעולם האדום (5). הילד שלנו לאט לאט לומד מיומנויות, והם נותנים לו מענה לצורך, כשיש לילד ולילדה שלנו כלים, הם כבר לא מגיעים למצבי קיצון והתקפים. סוף סוף יש רוגע בבית, ונאמר ביי ביי להתקפי זעם. בהדרכה הזו דיברנו על התמונה הגדולה, וזה כלל הרבה תיאוריה, ובהדרכות הבאות נשלח דוגמאות מעשיות וסיפורים להמחשה.

 

עוד על קרן פרקש ועמיר ניצני...

אנחנו, קרן פרקש ועמיר ניצני, עמיתים למקצוע, מנתחי התנהגות, יחד פיתחנו שיטה שמאפשרת להורה בקלות לאמן וללמד את הילד שלו, מיומנויות חוסן לניהול תסכולים וכעסים. אלו מיומנויות חיים שיוצרות חוסן פנימי. פיתחנו הדרכות ממוקדות ומסודרות, כדי לעזור להורה באחד התפקידים החשובים ביותר הורות. ההורה מאמן את הילד בדרך חוויתית של משחק, שפונה ללב הילד והופכת אותו לשותף שנהנה ללמוד מההורה. 

 

קרן פרקש

בקבוק מומלץ - סרבני בקבוק

ברוכים הבאים, אני מנתחת התנהגות יישומית. ייסדתי את "חכמת ההורות", והקמתי אתר הדרכות להורים, לתינוקות ולילדים, שיהיה משענת להורים
הייתי מרצה לניתוח התנהגות במכללת גורדון, ו
בהשכלתי למדתי לימודי תעודה בניתוח התנהגות יישומי ABA, לימודי דולה, לימודי תואר ראשון בפיסיקה ובביולוגיה, ותואר שני בפיסיקה. בוגרת אוניברסיטת ת"א, הטכניון וסמינר הקיבוצים.

אוהבת להיות יצירתית, אוהבת לתמוך בהורים, אוהבת להקשיב. אני אמא לארבעה מתוקים ובת הזוג של אריאל אהובי. מחכה להכיר אתכם 🙂

עמיר ניצני

עמיר ניצני

נעים מאד, אני מנתח התנהגות. מזה 15 שנים, מנחה תוכניות טיפול ותוכניות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, עוסק בהרצאות והדרכת הורים לילדים עם קשיי התנהגות/ קשב וריכוז. בנוסף אני מורה לחינוך מיוחד בבי"ס חנ"מ.

בוגר לימודי תעודת הוראה לחינוך מיוחד, מכללת גורדון. בוגר לימודי תעודה בניתוח התנהגות יישומי ABA, אוניברסיטת ת"א, מוסמך BCABA. תואר B.Sc בהצטיינות בהנדסת חשמל, טכניון.

יחד עם מיכל, בת הזוג המקסימה שלי, אנחנו מגדלים ארבעה ילדים מתוקים. מחכה לפגוש אתכם 🙂

הדרכת הורים לכל תינוק וילד