התקפי זעם: לשחרר את הילד מההתקף
ברוכים הבאים להדרכה השניה של "מסיבת הזעם" = שבועיים של הדרכות על התקפי זעם לילדים בני 2-7 (ההדרכות נשלחות רק דרך המייל למי שנרשם כאן). בהדרכה הזו נעסוק בשאלה חשובה שמטרידה כל הורה שרואה את הילד שלו בהתקף כעס עוצמתי, והשאלה היא: איך לעזור לילד שלי להפסיק את הדפוס הזה??
הרבה הורים מתלבטים אם הם צריכים לעשות משהו חזק ומרתיע, מיד אחרי התקף זעם? כי אולי משהו מרתיע יגרום לילד להפסיק את התקפי הזעם הללו? אבל המציאות אומרת אחרת, להגיב בענישה להתקף זעם זה מיתוס, וזו טעות נפוצה!!!
האמת היא שאין צורך להשתמש בענישה, ויש לכך תמיכה מחקרית רחבה מאד. הנה כמה דוגמאות:
ד"ר אלן קזדין, פרופסור לפסיכולוגיה ופסיכיאטריה באוניברסיטת ייל בארה"ב בהרצאה שלו אומר שענישה לא עוזרת להפסיק התנהגויות לא מתאימות, זה מיתוס, מה שכן עוזר זה פידבק חיובי על התנהגות מתאימה. ויש עוד המון מחקרים שתומכים בכך.
ריק לבוי, מומחה לחינוך מיוחד ומרצה מפורסם אומר: "רק פידבק חיובי משנה את ההתנהגות, ענישה רק עושה ברקס ועוצרת את ההתנהגות הלא מתאימה לזמן קצר".
ד"ר מרשל רוזנברג, הוגה תקשורת מקרבת אומר "בשורש של כל התקף כעס ומאבק כח יש צרכים שלא מסופקים".
למה אנחנו לא מוצאים את הפתרון להתקפי הזעם?
למה אנחנו לא מוצאים את הפתרון להתקפי הזעם של הילד? כי אנחנו מחפשים במקום הלא נכון!!! נדמיין ילד צמא שהלך במדבר ימים רבים, הוא צמא למים והוא ייעשה הכל כדי לשתות. פתאום הילד רואה באר מים אבל הבאר מוקפת בחומה. בשביל להיכנס הוא שובר את החלון, פורץ פנימה ושותה מהבאר. (כולנו יכולים להבין אותו, הוא חייב לשתות)
אנחנו ניגשים אליו ואומרים לו, רק רגע, מותר לך להיכנס פנימה, אבל רק דרך הדלת. לדלת הזו, יש מפתח מיוחד ואני אלמד אותך להשתמש בו. בהתחלה הילד לא מצליח להחזיק את המפתח, לא מצליח להשתמש במפתח כדי לפתוח את הדלת והוא ממשיך לשבור את החלון מיידי פעם כדי לשתות, עד שיום אחד הוא מצליח להכניס את המפתח ולפתוח את הדלת ומאז הוא משתמש במפתח ומפסיק לשבור את החלון. —-
נכון שיש מגוון פעולות חשובות להתמודדות עם התקפי זעם. אבל, אנחנו כאן כדי ליצור את המיקוד, שהפעולה הכי חשובה, הכי עוצמתית והכי משמעותית, שאנחנו כהורים אמורים לעשות היא – ללמד את הילד איזה מפתח מתאים? איך להחזיק את המפתח? ואיך לפתוח את הדלת?
אנחנו בעצם רוצים ללמד את הילד איך כן לקבל מענה לצורך שלו, בדרך מתאימה, לכן נלמד אותו פעולות חדשות, נקרא להן "מיומנויות החוסן". מיומנויות אלו, הן צרור המפתחות שיפתחו לו את הדלת, כדי להגיע אל באר המים, בדרך מתאימה ללא התפרצויות.
מיומנויות החוסן הן מגוון מיומנויות חיים שעוזרות לילד להתמודד עם קושי ומצב לחץ כמו: לספר מה קשה לו, להסביר את עצמו תוך כדי הלחץ, להרגיע את עצמו, להשפיע במקום לשלוט – ללמוד לדבר וליצור הסכמות תוך כדי גמישות (קצת לוותר כדי לקבל) ועוד ועוד
מתי מאמנים ומלמדים מיומנויות חוסן?
מלמדים ומאמנים את הילד בהקשר של מצב הקושי (הטריגר), למשל: כאשר מכבים את המסך, הילד מפסיד במשחק, לחזור הביתה מגן שעשועים, ועוד. התזמון הוא כאשר הילד רגוע לפני שמתעורר הקושי (הטריגר) או קצת אחרי, כלומר שיש לחץ אבל קטן.
איך בוחרים את מיומנויות החוסן?
כאן חשוב להיות מדויקים וצריך לבחור מיומנות חוסן שמתאימה גם לטריגר וגם לצורך המניע, אנחנו רוצים לתת לו מפתח שבאמת פותח את הדלת אחרת זה לא יעבוד.
למשל אם הילד מתמודד עם משימה קשה אז אפשר ללמד אותו "לבקש עזרה", או לומר "קשה לי" ולשתף שזו משימה קשה לו, ואז בחלק מהפעמים הוא יזכה לקבל אמפתיה והקלה מאיתנו.
דוגמא לאימון במיומנות חוסן "אני גמיש"
בהקלטה המצורפת למייל ששלחנו לך, האבא יוזם פעילות שיחת גישור.
הפעילות הזו מאמנת את הילדים בשיחת גישור, הם לומדים להסביר את עצמם, לשנות את עמדתם בתוך השיחה וזה בונה את הגמישות של כל אחד מהילדים. הילדים לומדים את השפה וזה מאפשר מחשבה ופתרון בעיות בעתיד.
רצונות שונים = מצב של מחלוקת. הסכם פשרה = מחפשים הסכמה של כולם וזה דורש חשיבה וגמישות.
ואיך עוד מלמדים מיומנויות חוסן?
על 2 אסטרטגיות חשובות נדבר, בהדרכת זום מיוחדת בלייב של שעה פלוס איתנו- אם עוד לא נרשמתם, אז ההרשמה לוובינר נמצאת בכפתור למטה.
התקפי זעם: הזדמנות לעזור לילד לצמוח
אז בואו נסכם,
הטעות הכי גדולה היא: שאנחנו מרוכזים בתגובה חזקה מיד אחרי התפרצות הזעם, כמו ענישה או מתן פיתויים חזקים (רוצה גלידה, סלטה, שוקולד תקבל רק אם תהיה מוכן להפסיק לצרוח…). במקום זאת עלינו להתרכז בדרכים לעודד ולפתח תגובות אחרות וחדשות אצל הילד, יחד עם חיבור רגשי בין ההורה לילד: שמעניק חום וכוח לשינוי הרצוי.
את זה נעשה בזמן אחר: לפני התקף הזעם או אחרי שהילד רגוע או כאשר הוא בלחץ קטן, אבל לא בשיא התפרצות הזעם – וזה שינוי תפיסה מאד מאד משמעותי!!!
ומה עושים בתוך התקף הזעם ממש בשיא?
גמילה & מוגנות & תמיכה רגשית (ללא ענישה | ללא איומים | ללא צעקות)
בשבוע הבא נשלח הדרכה ממוקדת ועשירה רק על הנושא הזה איך להגיב בתוך הזעם ממש בשיא ההתקף.
חשוב לזכור שהמרכיב הזה, של התגובה בזמן התקף הזעם, הוא מרכיב משלים ולא העיקר, אבל הוא מאוד מאוד דרמטי ריגשית בהתמודדות שלנו ההורים, ולכן חשוב.
לטווח הארוך, חשוב שתצאו מההדרכה הזו שאתם מבינים שהמרכיב הכי מרכזי שיביא את השינוי העמוק הוא ליצור אימון והעצמה של מיומנויות החוסן שיחליפו בהדרגה את התקף הזעם.
ולכן עיקר המאמץ, 80% מהמיקוד שלנו כהורים צריך להיות על אימון והעצמה של מיומנויות החוסן.
כמו בסיפור עם הבאר הילד יפסיק לשבור את החלון רק אחרי שיהיה לו את המפתח המתאים ורק אחרי שילמד איך להשתמש במפתח.
עוד על קרן פרקש ועמיר ניצני...
אנחנו, קרן פרקש ועמיר ניצני, עמיתים למקצוע, מנתחי התנהגות, יחד פיתחנו שיטה שמאפשרת להורה בקלות לאמן וללמד את הילד שלו, מיומנויות חוסן לניהול תסכולים וכעסים. אלו מיומנויות חיים שיוצרות חוסן פנימי. פיתחנו הדרכות ממוקדות ומסודרות, כדי לעזור להורה באחד התפקידים החשובים ביותר הורות. ההורה מאמן את הילד בדרך חוויתית של משחק, שפונה ללב הילד והופכת אותו לשותף שנהנה ללמוד מההורה.
קרן פרקש
ברוכים הבאים, אני מנתחת התנהגות יישומית. ייסדתי את "חכמת ההורות", והקמתי אתר הדרכות להורים, לתינוקות ולילדים, שיהיה משענת להורים.
הייתי מרצה לניתוח התנהגות במכללת גורדון, ובהשכלתי למדתי לימודי תעודה בניתוח התנהגות יישומי ABA, לימודי דולה, לימודי תואר ראשון בפיסיקה ובביולוגיה, ותואר שני בפיסיקה. בוגרת אוניברסיטת ת"א, הטכניון וסמינר הקיבוצים.
אוהבת להיות יצירתית, אוהבת לתמוך בהורים, אוהבת להקשיב. אני אמא לארבעה מתוקים ובת הזוג של אריאל אהובי. מחכה להכיר אתכם 🙂
עמיר ניצני
נעים מאד, אני מנתח התנהגות. מזה 15 שנים, מנחה תוכניות טיפול ותוכניות שילוב לילדים עם צרכים מיוחדים, עוסק בהרצאות והדרכת הורים לילדים עם קשיי התנהגות/ קשב וריכוז. בנוסף אני מורה לחינוך מיוחד בבי"ס חנ"מ.
בוגר לימודי תעודת הוראה לחינוך מיוחד, מכללת גורדון. בוגר לימודי תעודה בניתוח התנהגות יישומי ABA, אוניברסיטת ת"א, מוסמך BCABA. תואר B.Sc בהצטיינות בהנדסת חשמל, טכניון.
יחד עם מיכל, בת הזוג המקסימה שלי, אנחנו מגדלים ארבעה ילדים מתוקים. מחכה לפגוש אתכם 🙂
