הצילו התפרצויות זעם…

כשהילד שלנו שוב ושוב מרביץ ומתפרץ, אנחנו שואלים את עצמנו – מה אני עושה לא נכון? כבר ניסיתי ה-כ-ל – אז למה זה לא מצליח לי ?!!!!??? כאן קרן פרקש ועמיר ניצני, מאימון הספירלה, ואנחנו רוצים לשתף אתכם בתובנות חשובות מההדרכות שלנו.
הדבר שחסר לנו כדי להצליח להשפיע על הילד שלנו ולהגיע ליעד החינוכי שלנו, בכל תחום ובמיוחד בנושא התפרצויות הזעם, הוא –  

מיקוד! 

כן, מיקוד ! אבל זה לא פשוט… קודם כל, קשה לנו להתמקד בגלל עומס טבעי ובריא של משימות החיים – יש לנו עוד ילדים, שגם להם יש צרכים לטפל בהם, יש לנו את העבודה שלנו, ואת כל המשימות האינסופיות של הבית, את הזוגיות וגם להשקיע בעצמנו, בצדק אנחנו קופצים, מנושא לנושא, מכבים שרפות ומנסים לעשות הכל. אבל קשה להצליח ככה…

אז המיקוד הראשון שאנחנו מציעים הוא – לבחור רק ילד אחד להתרכז בו באימון, לתקופה הקרובה של מספר חודשים.

אוקיי בחרנו באיזה ילד נתמקד. רק מה, שאת הילד שלנו, אנחנו רוצים לקדם בהרבה תחומים, ואנחנו שואלים את עצמנו באיזה תחום להשקיע זמן ומאמץ? האם לקדם אותו באכילה של אוכל בריא יותר? לקדם אותו בספורט? במוטוריקה עדינה? בלהתמודד עם פחדים? בלהעסיק את עצמו? בלהיות יותר חברותי? בלהיות יותר עצמאי? או לטפל במצבי הלחץ שלו, בזה שהוא מרביץ ויש לו התפרצויות זעם?

יש לנו רצון עז לעזור לילד שלנו, בכל כך הרבה תחומים ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתפזרים, והכח שלנו להשפיע נחלש. 

לדעתנו, ביחס לכל שאר התחומים, הטיפול בהרבצות ובהתפרצויות, הוא בסדר עדיפות עליון, לפני כל האחרים!

ילד שלמד להיות קשוב אלינו, בלי להתפרץ ולהרביץ, יהיה הרבה יותר קל לקדם אותו, גם בתחומים אחרים, כי הוא יהיה נינוח יותר, קשוב יותר, יתמודד טוב יותר עם תסכולים ובאופן כללי, התקשורת עם הילד תהיה טובה ורגועה יותר.

לכן, המיקוד השני שאנחנו מציעים לכם, הוא לימוד שיפחית את ההרבצות וההתפרצויות. 

כי התמודדות טובה יותר עם תסכול, היא הבסיס לכל למידה, וזה אומר שנצטרך לוותר על כל שאר התחומים בנתיים. כולנו רוצים לקדם את הילד בהכל, אבל האמת, שכל פעם אנחנו יכולים לקדם רק קצת.

אוקי, כבר עשינו צעד משמעותי לעבר ההצלחה, אבל הבעיה שעומדת בפנינו עכשיו היא, איך לעזור לילד שלי?
אנחנו עמוסים בידע מבלבל מבחינה מקצועית ואנחנו עמוסים בגישות שונות ודעות שונות שנשמעות בסביבה שלנו: החברה תגיד "תהי רכה ומכילה" המאמר באינטרנט "תן לילד תפקיד בבית כדי שירגיש שייך" הסבתא תגיד "תציבי גבולות עכשיו!! אחרי זה הרבה יותר קשה" החבר בעבודה "הכל נובע מחוסר בטחון עצמי" הגננת תגיד "תשלחי אותו לריפוי בעיסוק" המחקר יסביר "חייבים ללמד דחיית סיפוקים" הבוס בעבודה "עזוב בסוף כולם גדלים" ורק הסבא יצחק "מגיע לך! סוף סוף תבין מה עשית לנו!"…

בראש מתערבבים כל הקולות, רגע אחד נרגיש "שהילד שלנו רגיש ובתקופה מאתגרת" ורגע אחרי נרגיש "שהילד פשוט חסר גבולות". עם הבלאגן הזה בראש, אנחנו מוצאים את עצמנו יורים בכל הדרכים ובכל השיטות – פעם ברכות…פעם בקשיחות, פעם בשיחות לב אל לב.. ופעם נשלוף איומים וכמה עונשים חזקים, ונמצא את עצמנו שוב בתסכול עצמי ובאינסוף ויכוחים זוגיים.

אנחנו יודעים שהאחריות היא עלינו, אנחנו פשוט מנסים להשפיע ולחנך הכי טוב שאנחנו יודעים, אבל מה שבעצם קורה כאן, זה שאנחנו יודעים, לאן אנחנו רוצים להגיע, אבל אין לנו מושג, להגיע לשם!! 

אנחנו לא לגמרי סגורים, מה בדיוק לעשות נכון, וכשמגיעה התפרצות, היא שוב תוספת אותנו לא מוכנים, ולמעשה מהר מאוד המצב יוצא משליטה, כי אנחנו מתקשים להתרכז בסיטואציה כשאנחנו מרגישים מותקפים, פתאום צעקות, מכות.. אני בעצמי בלחץ, הילד שלי, יצא לגמרי משליטה והוא גם משדר מצוקה, הכל מתקדם מהר מאוד בעוצמה גבוהה, ולכן… לכולנו (!) קשה לפעול בצורה רגועה… ברגע האמת פשוט נשלוף תגובה כלשהי, האירוע איכשהו מסתיים ואנחנו, רק נרצה לנוח – ולשכוח שזה קרה…. ולא יהיה לנו שום כוח בשביל לבנות דרך פעולה ברורה למחר… ושוב נמצא את עצמנו לא ממש מוכנים לאירוע הבא…

אז המיקוד השלישי שאנחנו מציעים לכם – הוא לבנות תוכנית פעולה ברורה. 

תוכנית פעולה שתהיה עיקבית, יעילה, ערכית והדרגתית – לא מספיק ללכת לפי עקרונות כללים, אלא הלכה למעשה – מה אנחנו עושים, מתי אנחנו עושים ולמה, אנחנו צריכים מתכון 1 , 2 , 3  – זה המיקוד השלישי שחסר לנו כדי להצליח.

בואו נסכם ונזכר על מה דיברנו בפרק הזה?

מיקוד עוזר לנו להצליח בחינוך !

נזכיר במה נמליץ להתמקד כדי להצליח לעשות שינוי בהתפרצויות הזעם:

מיקוד ראשון – המלצנו להתמקד רק בילד אחד, לתקופה קצרה, למשל בשלושת החודשים הקרובים.

מיקוד שני – המלצנו להתמקד תחילה רק בטיפול בהרבצות והתפרצויות הזעם, ולדחות טיפול מיוחד בנושאים אחרים, עד לשיפור משמעותי בהתפרצויות הזעם.

מיקוד שלישי – לעצור ולהתמקד ביצירת תוכנית פעולה – לקבוע את הצעדים הבאים שלנו, בדיוק כיצד ללמד ולאמן את הילד שלנו, לשמור בלי להרביץ. אנחנו צריכים מתכון – דרך ברורה, עקבית, ערכית והדרגתית. כך שההתפרצויות, לא יתפסו אותנו, מבולבלים ולא מוכנים. אצלנו תוכנית הפעולה, מתמקדת באימון הילד בעשר מיומנויות חוסן, אלו מיומנויות חדשות, הרגלים חדשים, שיחליפו את דפוסי ההתפרצות.

אוקי, אם הדברים הללו מדברים אליכם ואתם מרגישים החלטיים ורוצים להתמקד מעכשיו בנושא ההתפרצויות…  אתם בטח תוהים לעצמכם… אבל איזה תוכנית פעולה לבנות? מה בעצם ללמד את הילד שלי כדי שלא ירביץ ? ומהם עשרת מיומנויות החוסן שחשוב ללמד?

בדיוק בשביל זה הכנו עבורכם את סדרת הפרקים הזו. בפרק הבא נדבר על "איך לבחור את האתגר לאימון"
בפרק לאחריו נדבר על – מהן עשר מיומנויות החוסן שחשוב שנאמן את הילדים שלנו בהם.

כאן קרן פרקש ועמיר ניצני, לחצו על הכפתור למטה, ונתראה בפרק הבא.

רוצים לשתף אותנו במחשבות או שאלות? כתבו ווצאפ לקרן פרקש 050-5646847

או רישמו מייל keren.ads@gmail.com